הנה ידוע שבכל יום טוב מתגלים הרבה הארות והשפעות קדושות, אבל בליקוטי מוהר"ן (תניינא סי' ד) מבאר רביז"ל בפשטות שבכל יום טוב מתגלה הארה נוראה בלב האדם שהשי"ת מנהל את העולם ברצונו, ועל הארה זו מכונה היום טוב 'מקרא קודש', שהיום טוב קורא ומכריז את הרצון, 'כי בכל יום טוב ויום טוב עשה השם יתברך עמנו אותות נוראות שהם הפך הטבע, שעל ידי זה נתגלה הרצון שהכל ברצונו ואין שום חיוב הטבע כלל, ב'פסח' – יציאת מצרים, שהוציאנו ממצרים באותות נוראות, ב'שבועות' – מתן תורה, שנתן לנו התורה באותות נוראות'.
וקריאה זו ניכרת בלב האדם בשמחת יום טוב, 'כי כל אחד לפי מה שמרגיש ושומע את קול הקריאה של יום טוב שמכריז וקורא את הרצון, כמו כן יש לו שמחת יום טוב, כי כשנתגלה הרצון שהכל ברצונו יתברך, אזי יודעים שכל השעבודים והגלות וכל ההכבדות של העכו"ם שהם מכבידים עלינו – על כולם ינקום בהם הוא יתברך ויגאלינו מידם'.
היינו שכל יו"ט הוא קורא את הקדושה ומגלה לנו שאין טבע בעולם ויש רק את השי"ת, וביותר בחג השבועות שאנחנו רואים במדרש שבקבלת התורה שהקב"ה פתח לעם ישראל את כל הרקיעים והראה להם ש'אין עוד מלבדו', שזאת ההתגלות הכי גדולה שהיה בעולם 'אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו', וזה האמונה שפתחו לנו והראו לנו את כל השערים בשמים כדי שיהיה לנו יראת שמים, וכמו שכתוב 'למען תהיה יראת ה' על פניכם לבלתי תחטאו', שנרגיש את היראת שמים שצריכה להיות לאדם אחרי קבלת התורה.
וכמובא בספר 'עבודת ישראל' להרה"ק מקאז'ניץ (לשבועות) על יום 'ראש חודש' שהתורה מעידה ש'בחודש הזה באו מדבר סיני', ובכל שנה ושנה כשמגיע הימים האלו אדם צריך לקרוא את הפסוקים האלו, כי הקריאה יכולה להשפיע עליו, ולא רק את הקריאה שקוראים בשבועות אלא שילמד את זה עם רש"י והמדרשים וימחיש במוחו את הנקודה של "ויחן שם ישראל", וכל הדיבורים שמשה רבינו אומר לעם ש'יתקדשו' בימים האלו ויכינו את עצמם לקבלת התורה זה משפיע לכל הדורות.
'ולא חכימו'
אמנם מבאר שם רביז"ל שלעומת קול קריאה זו של יו"ט מתעורר קריאה הפוכה, 'שאגו צורריך בקרב מועדיך', 'צורריך' הם החיות הרעות חכמי הטבע שנכנסים בקרב המועדים ממש, ושואגים בקולם 'שהכל הוא חיוב הטבע'.
כי כך אנחנו מוצאים תמיד, שכנגד הקול שבקדושה יש קול דסטרא אחרא, וכמו שרבינו אומר בתורה אחרת העוסקת בקבלת התורה (ליקו"מ קכג), יסוד גדול בהתקרבות לצדיקים "העיקר והיסוד שהכל תלוי בו לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה דבר קטן ודבר גדול, ולבלי לנטות חס ושלום מדבריו ימין ושמאל כמו שאמרו רז"ל (ספרי פ' שופטים) 'אפילו אומר לך על ימין שמאל' וכו'. ולהשליך מאתו כל החכמות ולסלק דעתו כאלו אין לו שום שכל, בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור".
ואחר כך רבינו מביא שם על הזמן של קבלת התורה "וישראל בעת קבלת התורה היו להם חכמות גדולות כי אז היו עובדי עבודה זרה שבימיהם, שהיה טעותם על פי חכמות וחקירות גדולות כידוע, ולולי שהיו ישראל משליכין מעצמן החכמות לא היו מקבלים התורה כי היו יכולים לכפור בכל חס ושלום, ולא היה מועיל להם כל מה שעשה משה רבנו עמהם, ואפילו כל האותות והמופתים הנוראים שעשה לעיניהם לא היה מועיל להם, כי גם עתה נמצאים אפיקורסים הכופרים על ידי שטות וטעות חכמתם. אך ישראל עם קדוש ראו האמת והשליכו החכמות והאמינו בה' ובמשה עבדו, ועל ידי זה קבלו התורה. והיינו שתרגם אונקלוס (דברים ל"ב) "עם נבל ולא חכם", 'עמא דקבילו אוריתא ולא חכימו', כי עיקר קבלת התורה היה על ידי 'ולא חכימו', היינו על ידי שהשליכו מאיתם כל החכמות כנ"ל".
כי דווקא ע"י שביטלנו את עצמינו להשי"ת רק ע"י כך קיבלנו את התורה, ורבינו אומר שאם כלל ישראל לא היו משליכים את כל החכמות מהם הם היו ח"ו יכולים לכפור בכל. רואים מצב נורא שאפילו אם השי"ת עושה ניסים ונפלאות אבל תמיד יש משהו שיכולים לבא ולומר 'זה דרך הטבע'!, וזה נקרא 'עם נבל ולא חכם' – דקבילו אורייתא ולא חכימו', וזה מה שרבינו אומר כאן "ועיקר העבודה להיות תם וישר ירא אלקים וסר מרע, בלי שום חכמות", כי אם אדם רוצה – תמיד נשאר איזה משהו שאיתו ח"ו יכולים לכפור.
וכך מבאר מוהרנ"ת (הלכות ברכת הריח ד, כג) על הפסוק (דברים לג, ב) "הופיע מהר פארן", ודרשו חז"ל שהקב"ה הציע לאומות העולם שיקבלו את התורה, שהשי"ת נתן להם בזה פתח שיתעוררו בתשובה אך לא שמו ליבם לזה, 'וכמו כן בכל דור ודור הקב"ה מגלגל עם כל אחד ואחד שיוכל שיתקרב אליו יתברך וכפי ההתעוררות של כל אחד כן השי"ת מוליך אותו לרחקו או לקרבו אליו יתברך. וזה נקרא 'בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו', רק שאי אפשר להבין את זה כי זה מדרכי הבחירה', כי לכל אחד יש התעוררות לחזור בתשובה, בכל יום שיוצאת בת קול וקוראת ליהודי לחזור בתשובה, ויהודי יכול לשמוע את זה רק שהיצר הרע מסמא את עיניו ולא נותן לו לשמוע.
ובפרט בימים אלו שאדם יכול לבקש מהשי"ת שיקדש אותו, וזה הכוונה במה שאנחנו אומרים בתפילה שאחר ספירת העומר 'ואתקדש בקדושה של מעלה' שעם כל מה שאנחנו עושים אנחנו צריכים לסייעתא דשמיא שיאירו לנו קדושה משמיא, וכמו שאנחנו רואים שאפילו שחז"ל אומרים לנו 'בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין' אבל בכל זאת הם אמרו ש'יצרו של אדם מתגבר בכל יום ולולי הקדוש ברוך הוא עוזרו אין יכול לו', כי כמה שאנחנו רואים שיש התעוררות בכל העולם ויש 'קבלת התורה' וכו'…, אבל יש יצר הרע גדול שהוא מתגבר על האדם ואחר כך משכיח ממנו את כל ההתעוררות שהיתה לו.
יזכינו השי"ת לקבל את היום הקדוש הזה בקדושה של מעלה ולקבל את התורה בתמימות ופשיטות.